הורות היא מתנה נפלאה.
טרם חויתי אותה על בשרי, ויחד עם זאת מבינה מאד את גודל האחריות שנושא על כתפיו הורה כשהוא נבחר ללוות את התפתחותה של נשמה צעירה בעולם .
באופן בסיסי, הורות היא זכות . זוהי זכות שניתנת לרבים לאפשר לרוח , להגיע לעולם שלנו , לשם התפתחותה . הבסיס הזה, הוא חשוב. וזוהי נקודת מוצא שהרבה מעוולות העולם היו נפתרות , לו באמת היינו מטמיעים זאת בחינוך ובחברה שלנו.
למעשה, מרגע שהתינוק נולד, ההורים הם האחראים על האישיות הצעירה , שיכולה להיות אגב, נשמה בת 5000 או 20000 שנה. ההורים מקבלים מן הבריאה תפקיד מאד חשוב של "שומרים". וזה כל מה שהורה צריך לעשות . לשמור על הילד , ולספק הגנה ומרחב מתאים לחיים. זהו. אולי נדמה לנו שיש עוד דברים שצריך או כדאי, אבל בואו נסתכל עליהם באמת ונשאל – האם מה שאנו חושבים מגיע מן האמת הנצחית או מאישיותנו המותנית ע"י החינוך שקיבלנו?
ההורים הם המדריכים הרוחניים הראשונים שלנו. הם אלה שעושים כמיטב יכולתם כדי להעניק הדרכה רוחנית, פיזית או מנטלית. מה שחשוב לזכור הוא כי הפעוט שהגיע אליכם , הוא רוח. אנו מביטים בו ורואים גוף זעיר וקטן שגדל לאט לאט , באמצעות החינוך והאמצעים המטריאליסטיים שאנו מספקים לו. אבל זוהי רוח , שהתגשמה בגוף על מנת להתנסות וללמוד מכך. יש לזכור כי הרוח מגיעה , בילד אין, עם ידע. אם אנחנו כופים ומלמדים , אנחנו לא מאפשרים לאותו ילד או ילדה, להתנסות ולצבור את הידע שהוא זקוק לו במסע הנשמה שלו.
ברמה בריאה יחסית, ילד או ילדה זקוקים להקשבה לתכתיבי הרוח של עצמם. ועליכם, כהורים, לאפשר זאת , לאפשר את החופש הרצוי לילד או ילדה לשם התפתחות ללא עיכובים. ככל שתסתכלו על ילדיכם בגובה העיניים, תכירו בזכות שקיבלתם, תודו על כך יום יום, שזכיתם ללוות נשמה צעירה בדרך שלה, ללא הזדהות רגשית או רצון "לממש" עצמכם דרך הילדים שלכם, כך הנשמה הזו תגדל ותתעצם ותתרחב למלא הפוטנציאל שלה.