"אז דיברה אלמטירה שוב:
ומה דברך על הנישואין, הנביא?
ויען ויאמר:
יחדיו נולדתם, ויחדיו תהיו לעד – יחדיו, עת כנפי המוות הלבנות יפיצו ימיכם אל דממת הנצח של האלוהים.
אך שימו מרחבים בזה היחד ותנו לרוח השמים לחולל בינותיכם.
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה – ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם.
מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת.
פרסו מפתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד.
זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם, אך תנו ויהא כל אחד לעצמו, כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו.
תנו את לבבכם, אך אל יהא איש אחראי ללב האחר, כי רק יד החיים תכיל את לבבכם.
עימדו יחדיו, אך אל תהיו צמודים, הן גם העמודים נושאי המקדש ניצבים ולא ייגעו, והאלון והאלה – אמיריהם זה בצלה של זו, לא יגבה"
(מתוך ספר "הנביא" חליל ג'ובראן)
מהי אותה זוגיות חמקמקה שאותה אנו מבקשים למצוא?
באיזו מהות היא מבקשת לגעת בנו?
והרי כשאנו אוהבים, אוהבים באמת, איננו מצפים מהאחר/ת לפעול למען האהבה הזו.
אנו אוהבים כי אנו אוהבים, ללא שום סיבה, תכלית או מטרה.
כי האהבה עצמה היא המשמעות האמיתית של חיינו.
כבר מגיל מוקדם אנו מחפשים את האהבה "בחוץ". אנו תרים אחריה, והיא מוצאת אותנו. אנו נכנסים לתוך מערכות יחסים זוגיות או רומנטיות או של חברות וידידות. זאת כי יש בנו כמיהה להגיע אל האחדות.
האחדות היא המקום שממנו הגענו. כשאנו באחדות, אנו חשים אהובים ונאהבים ואין כל דאגה או מתח. האהבה פשוט זורמת בנו , ללא כל הפרעה. בא לנו לקרא אל העולם בהודיה, לזעוק מעל הרים גבוהים על אהבתנו ורק להיות בתוכה, ללא מפרע.
ועם זאת, אנו לומדים אהבה בגילאים מוקדמים יותר שהיא אינה אהבה חסרת גבולות אלא מגבילה. האהבה אותה אנו לומדים היא אהבה שיש בה תנאים. אנו לומדים על אהבה מהורינו, ממורינו, מקבוצת השוים שלנו ובכל אהבה כזו – יש תנאי. "אם תהיה יפה/חכם/מצליח/נבון/חזק/אמיץ אני אוהב אותך" . וככה אנו גדלים , מתוך אהבה פצועה, מתוך אהבה פגועה כי רק ככה אנו מסוגלים לאהוב ולהיות נאהבים.
אבל מה אם נכיר אהבה אחרת?
אהבה שאינה פצועה או פגועה?
אהבה שמגיעה ממקור אהבה פנימי בתוכנו?
ובכן, זה תמיד מתחיל בנו ובחתירה שלנו ללמוד אהבה , קודם כל מול עצמנו. עלינו להתחיל לפתח זוגיות , קודם עם עצמנו. עלינו לאהוב את עצמנו – עם כל ההיבטים של האישיות שלנו – הטובים , הרעים, הנעימים, הפגועים, הפצועים. עלינו לשחרר את השיפוטים שלנו והתנאים שכל כך מופנמים מכל הקולות שאותם אספנו לאורך כל החיים – ולהחליט – לאהוב את עצמי , כפי שאני, כפי שברא אותי אלוהים. וזו יכולת רוחנית גבוהה.
אחת השאלות שקיבלתי בעבר היתה : "איזבלה יקרה, כיצד אני יכולה לאהוב אהבה טהורה שכזו? כי הרי פגעו בי, לא אהבו אותי כפי שאני ראויה. איך אוכל לאהוב באמת אחרי שפגעו בי כל כך? "
ובכן, אהבה טהורה היא בהחלט שאיפה גבוהה מאד. ואילו, עלינו להתחיל במשהו "קטן". ראשית להתחיל בלומר לעצמנו יום יום מה אנו אוהבים בעצמנו. לעמוד מול המראה, ולהתחיל להפריח מחמאות לכיווננו. עלינו להתחיל, מתוך תרגול ומשמעות, לסלול דרך לאותה אהבת אמת שקיימת בנו. הרי נוצרנו מתוך אהבה. הרי אהבה היא התדר שלנו. אף יצירה לא יכולה היתה להתקיים בעולם הזה, לולא היתה בה אהבה. ועלינו להזכיר לעצמנו – בכל עת – כמה אנו עשויים ממנה. כמה אנו עשויים מאהבת אמת של הבריאה . כי נוצרנו בצלמה, ואנו נושאים את האנרגיה שלה. ולכן אנחנו – האהבה עצמה.
אין ספק כי זה קונספט שאיננו מכירים מספיק. זהו קונספט שלא טמון מספיק בתוכנו ואנו לא חיים אותו באמת. אנו חווים רגעים קטנים של אהבה – מול חיית המחמד שלנו, מול הילדים שלנו, מול הבריאה, מול האלוהות. אך אם נחתור להרגיש יום יום , להביע כוונה כזו, לחוש את האהבה שממנה אנו עשויים – והרי זה מספיק!
כמה פעמים ביום באמת יוצא לכם לחוש או להרגיש את האהבה?
כמה אתם באמת מכוונים לקבלתה ?
ייתכן ואינכם מתרגלים אותה מספיק, אינכם מודעים לכך מספיק. כי אתם עדיין מצפים בתוככם כי יבוא מישהו "מבחוץ" – גבר או אישה – ויאהב אתכם כפי שאתם ראויים באמת. אך אף אדם לא יאהב אתכם כפי שאתם ראויים באמת! עליכם להתחיל לאהוב את עצמכם! להתחיל לחזק את אנרגיית האהבה שלכם מול עצמכם ! זוהי הזוגיות הראשונה במעלה שעליכם להתחיל לפתח בחייכם!
בתוך כל אחד ואחת מכם יש מהות זכרית ומהות נקבית - "זכר ונקבה ברא אותם" – אין הכוונה לגבר ואישה , אלא הכוונה המוסתרת כאן היא שבתוככם מצויים גם הזכר וגם הנקבה. יש בכם את הנתינה, הפעלתנות, היוזמה ובו בזמן את הקבלה, ההתבוננות, השקט ושניהם חיים בתוככם , אחד ליד השניה. ועליכם להתחיל להכיר באותו זכר ואותה נקבה שחיים בתוככם . עליכם להכיר בכך שהנכם בנויים משניהם. ולהתחיל לאהוב את הפן הזכרי ואת הפן הנקבי שלכם – רק ככה תוכלו להגיע לשלמות אמיתית בעצמכם!
ואילו, חווית שלמות זו תוביל אתכם לאהבה האמיתית השורה בלבבכם!
ברגע שהאנרגיה שלכם מתחזקת פנימה, אתם אוהבים את עצמכם , אתם מעניקים לעצמכם ובו בזמן מסכימים לקבל מעצמכם – משהו יתרחש בחייכם והבן זוג או הבת זוג הנכון והמדויק לכם – יופיע. כי תחת האנרגיה הקיימת, אינכם מחפשים עוד אדם שישלים אתכם כי הנכם כבר שלמים, אהובים וראויים לאהבה כפי שאתם.
אתם מוצאים את השלם הנוסף שמבקש לחוות את החיים , ממש כמוכם , כשהאהבה היא התדר שממנו הנכם בונים את חייכם! הזוגיות שלכם מתחילה בכם . היא מתחילה בבקשה שלכם להגיע לשלמות פנימית, ללמוד לאהוב את עצמכם , את כל כולכם ולהביע את אותה אהבה בכל דרך בה אתם מרגישים שהיא נכונה לכם.
הזוגיות שלכם נמצאת ממש מעבר לפינה. וכשהיא תגיע, כשהנכם בתוך אהבה עצמית מוגברת חזקה ועוצמתית , אתם לא תופתעו. אתם תדעו פנימה שהגיע הזמן. שנדלק אור ירוק במהות ההויה שלכם – ואותו אור ירוק סימן לבריה הנוספת שתצטרף לחייכם כי הגיע הזמן למלא חייכם באהבה, מתוך זוגיות עם עצמי, אני מתחבר/ת לזוגיות עם האחר/ת המתאימ/ה לי.
אור ואהבה,
איזבלה בן אהרון