לשמור על התדר או כיצד תדר הופך לידיעה פנימית?

אנשים שעושים עבודה רוחנית לרוב מכירים את זה שהם "עולים" על תדר מסוים, שמאד נעים להם

בין אם פגשו אותו בסדנה מיוחדת, טיפול אנרגטי או אחר, או אפילו עם מפגש עם אדם מיוחד מאד.

למשל זכורה לי הרצאה של רינפוצ'ה, נזיר בודהיסטי , מורה רוחני שהגיע מהודו להרצות במכללה

בה למדתי . הוא אמר המון דברים, לרוב באנגלית, אך משהו בתוכי לא שש להקשיב למילים,

אלא להרגיש את הנוכחות שלו . התדר שלו היה לי מאד מאד נעים.

זה מאד חשוב להיות מוקפים בתדרים שנעימים לנו ומהדהדים עם צ'קרת הלב שלנו. זה אפילו

בריא. זה כמו לעשות מדיטציה , או כמו תרופה לגופנפש שלנו שזקוק למנה יומית של תדרים

רכים ,עדינים ואמפתיים.

יחד עם זאת, לרוב, אחרי מאורע כזה, של מפגש עם תדר כזה או אחר שהיה לנו נעים – אנו

מרגישים את "הצניחה" לתדרים אחרים, לרוב ארציים יותר, לפעמים הישרדותיים.

אז השאלה שנשאלת כיצד שומרים על התדר?

מה ניתן לעשות כדי להתחיל ללמד את הגופנפש שלנו לפעול בתוך התדרים הללו שנחשבים

תדרים יצירתיים- אלוהיים?

עלינו ללמוד כיצד להפוך תדר גבוה , מתוך חוויה לתוך התבוננות, לתוך ידיעה פנימית כי

זה חלק בלתי נפרד מאיתנו.

אמחיש זאת כך –

נגיד והייתם בסדנה וקיבלתם מנה הגונה של אנרגיות טובות ומעצימות. אחת מהאנרגיות הללו

מהדהדת עם הלב שלכם ואומרת לכם "הנכם מבורכים"

אתם מאד נהנים מהתחושה הזו ואתם למעשה חווים הלכה למעשה מה זה אומר להיות מבורכים.

זה קודם כל לחוות את עצמכם כ- מבורכים.

השלב הבא , יהיה להתבונן על כך – ולהתחיל לדבר עם עצמכם על החוויה שחויתם

למשל –

היה לי מאד נעים להרגיש מבורך

היה לי טוב להיות במקום כזה שבו אני מרגישה מבורכת

הברכה שורה בחיי ולי מאד נעים הם המחשבה הזו

ככל ש"תדברו" עם עצמכם יותר, ותיזכרו בחוויה שחויתם , אתם אט אט הופכים אותה לחוויה פנימית

שמתחילה להפוך, לאורך זמן, לידיעה פנימית.

וכשהיא הופכת לידיעה פנימית – אין צורך להיות כל הזמן מוקפים בחוויות על מנת להרגיש עצמכם –

מבורכים.

בסך הכול אנו עושים עבודה רוחנית , כדי לחיות חיים מיטיבים יותר, ונטולי סבל.

אנו מכירים בסבל כאמצעי ללמידה כמובן

אך בשלב מסוים , נוכל להיות סובלניים , מלאי חמלה ומלאי רגש כלפי עצמנו ואולי נבחר

להקיף עצמנו בתדרים עדינים יותר, אמפתיים יותר, ורכים כלפי עצמנו

בין היתר , להפסיק לסבול. לסלוח לעצמנו על שסבלנו, לקבל כי הסבל היה בחיינו

והנה – ההזדמנות הגיעה שדרכה נוכל לקבל את הברכה לתוך חיינו.