משימה אישית ומשימה עולמית של הנשמה המתגשמת בגוף
אווה פיירקוס מתארת יפה תהליך של התחברות של הנשמה להדרכה הגבוהה שלה. היא אומרת כי זה תלוי במידת הבגרות של הנשמה. אחרי שהיא התנסתה בהתגשמותה בגוף, התנסתה ברמת הגוף והסביבה בכל מה שיש לה להתנסות, נוצר בגוף עצמו תערובת או תרכובת של אנרגיות שהם אלה שיקבעו כיצד ייראה הכלי הפיסי שבו תתגשם הנשמה לשם מילוי המשימה שלה.
ממש כמו בקבלה, שמדברת על 'אורות וכלים', שאנו למעשה רוח מאד מפותחת שיכולה להעביר דרכה אור, בתוך כלי פחות מפותח , הוא הגוף.
כל חיינו הן התנסויות שבאו לעצב או להבנות את הכלי דרכו אנו מבטאים את עצמנו בעולם.
זה אולי נשמע קצת "מכני", אך משהו בלב שלנו יודע שכל חיינו אנו חותרים להבין את האופן בו אנו רוצים או מעונינים לבוא לידי ביטוי בעולם החיצוני. זה חלק מכמיהה אמיתית של למצוא את האופן הנכון והמתאים להתנסות שלנו כאן.
למעשה, הנשמה לוקחת על עצמה גם משימה אישית של לגלות משהו על הייחודיות שלה, ללמוד משהו על עצמה. זה לא קשור לאף אחד, אבל זה יתגלה תמיד מול אחרים. זה כמו ללמוד על היכולת האמפתית שלך , באמצעות הסביבה שכל הזמן תגיד לך או תתנהג בהתאמה לאמפתיה הזו.
לכולנו יש משימה אישית, ולרוב זה מתגלה לנו דרך אתגרים, קשים, מורכבים. במקום הזה, אם נעיז, נוכל לגלות את המשימה האישית שלנו.
לנשמה, אחרי שגילתה את משימתה האישית, חותרת לגלות את משימתה העולמית. זה כרוך במתנה כלשהיא לעולם.
זה כל כך הרי מבריק, שקודם אנו מכירים את המשימה האישית שלנו ואח"כ אנו באופן טבעי, מתרחבים ומעניקים מעצמנו לעולם. מן הסתם, מילוי המשימה האישית , מממלאת אותנו באנרגיות שמספיקות למילוי המשימה העולמית.
כמובן שרב התהליך הזה הוא לא מודע, שכן יש חשיבות ל"שכחה" של המשימות הן האישית והן העולמית, על מנת ליצור גילוי והטמעה מדויקים ונכונים לתהליך עצמו . אך מי שעושה עבודה עצמית וכבר הלך כברת דרך במסע הרוחני שלו ,
ודאי ידע לענות על השאלות –
מהי המשימה האישית שהגעתי איתה?
מהי המשימה העולמית שעליי למלא?
הערות
