רפואת העתיד בריפוי הגוף הפיסי
יש משהו שאני לא ששה לספר לכל אחד שאני פוגשת.
למעשה, שמתי לב שעבורי הוא מאד מובן מאליו , אך בעולם שבו אנו חיים, ההולך ומתפתח הוא ממש ממש לא.
הדבר הזה הוא האופן שבו אני מתייחסת לבריאות.
לא עובר יום שאינני שומעת על מכר/חבר/שכן שחולה במשהו , לרוב כרוני. ודרך ההתמודדות של אותו מכר, מתוך הידיעה וההרגל, היא ללכת לרופא שאומר מה צריך אותו אדם לעשות כדי להגיע לריפוי.
כמובן שרב המפגשים שלנו עם הרפואה "הזו" , אינם קשורים לריפוי.
למעשה, הם יותר קשורים להרגעת סימפטומים, אך לא לריפוי. בטח שלא ריפוי מלא.
ומה שאני לא מיד מספרת לכל אחד וכל אחת, שכבר שבע שנים אינני הולכת לרופאים. כבר שבע שנים שאני לוקחת אחריות
על הבריאות שלי , ועל שינוי התודעה שלי, כדי להגיע לריפוי מלא.
זאת אומרת, שבתפיסה שלי אם אדם "חולה" במשהו אם יש לו דלקת, או כאב ראש , מחלה כרונית – האוטומט הוא לא ללכת ישר לרופא. לא.
האוטומט שלי הוא קודם להיות עם זה. גם אם זה כואב. יש כמובן אפשרויות להרגעה, לרוב מוצרים טבעים או תרופות "סבתא" אבל, וזה הכי חשוב בעצם, כי זה הדבר שאינני מרבה להגיד – בעיקר מתוך חמלה וכבוד לאדם ולהתפתחותו – התרופה אינה מצויה בשום דבר שהרופא יתן. התרופה כבר קיימת בתוכי, עם הגעתה של המחלה.
הבעיה היא שאנחנו חיים בתוך סבל, ולכן אם פתאום יש סבל שהוא גם "גופני" – אנחנו חושבים , בטעות, ששם תהיה הדרך קצרה יותר לריפוי. טעות זו לחשוב שהריפוי נעשה רק ברמה גופנית. הריפוי נעשה קודם כל בגופים הגבוהים שלנו, שלרובנו, אין גישה אליהם, מתוך התפתחות של התודעה שלנו. זו הסיבה שאינני ממהרת לשנות את התודעה של אדם , או להגיד משהו שישפיע עליה.
אני חושבת שזה משהו שראוי שאכתוב עליו, שמי שיפגוש זאת, יבין שהוא צריך לפגוש זאת.
למעשה, כל לקות גופנית מתחילה קודם כל בגופים שאיננו יכולים לראות , בשדות האתריים, הרגשיים, המנטליים.
ככל שהתפתחתי כהילרית, יכולתי לראות דלקות, גידולים סרטניים, לקות מערכת העצבים – עוד לפני שהיא הגיעה אל הגוף.
ואז בהודיה עצומה, לבריאה ולנשמה של האדם שהביאה אותו אליי , יכולתי לעשות איתו עבודה אנרגטית ולנקות את מה שמגיע עוד לפני שהוא מגיע אל הגוף הפיסי.
יש שיגידו שחשיבה זו היא אזוטרית
אני מאמינה כי זו רפואת העתיד שלנו לנקות את השדות, כדרך למניעה של מחלות עתידיות.
ואם אכן , מחלה הגיעה אל הגוף בסופו של דבר ללמוד לעצור רגע את החיים, לנוח, להיות עם הקושי הזה ואז – מתוכו להבין מספר דברים שעליי לשנות אולי בחיי. הריפוי יגיע מהר מאד אחרי כן.
המסר שאני מקבלת לרוב מן המדריכים שלי, הוא לזכור כי כל דבר הוא זמני - כל דבר – וברגע שהוא סיים לשרת את התכלית שלו, הוא לרוב נעלם.
כך גם עם מחלות, ברגע שהן משרתות את התכלית שבשבילה הגיעו , הן נעלמות. ואנו חווים ריפוי מלא.
הערות
